צריך להתבוננן בטענת קורח ועדתו. הם טוענים שכל העדה כולם קדושים. האם אין בזה אמת?! אמנם אנו יודעים שסופם היה טרגי, אבל גם ברור שאם אין כלל אמת בדבר זה הם לא היו מצליחים למשוך אחריהם כה רבים וטובים. ועוד שאנו בהפטרת הפרשה פוגשים טענה דומה לזאת במהדורה מחודשת. 

שמואל הנביא שהוא צאצע של קורח, מוכיח את ישראל כאשר הם מבקשים להמליך מלך, מה לכם לבקש מלך, כאשר ה׳ א-לוהיכם מלככם (שמואל א יא). והוא נותן להם מופת, ביום קציר חיטים הוא קורא לה׳ שיתן להם קולות ומטר למען ידעו שלא כשורה נהגו בבקשם מלך. 

הנה גם לשיטת שמואל הנביא, המלכת מלך איננה רצויה. האם אי אפשר לנהל חיי אומה ללא מושל, וכולם ילמדו ישר מה׳ מה נכון?

ירמיהו הנביא בנבואת הנחמה המדהימה שלו, מודיע לנו שעוד נגיע ליום המיוחד הזה:

ולא ילמדו עוד, איש את-ריעהו ואיש את-אחיו לאמור, דעו, את-י-ה-ו-ה:  כי-כולם יידעו אותי למקטנם ועד-גדולם, (ירמיהו לא לג).

אמנם ירמיהו מעודד אותנו, אבל ברור שעד היום לא ראינו בשום ממלכה שהיא שהתנהלה ללא דרגות היררכיה שלטונית.  גם כל המהפכות שנעשו בעולם בשם החלשים והמסכנים לא ממש דאגו להם, ובסופם תפס השלטון רודן חדש. 

אמנם הציפייה לשיויוניות החוק, לאי הפלייה בין חלקי העם, נכונה. אבל טענת קורח ועדתו לא נכונה. הן אמרו כל העדה כולם קדושים, אומר הרב קוק שאם הם היו אומרים כל העדה כולה קדושה, הם היו צודקים, אבל כולם לא קדושים. הקדושה שייכת לעדה ככלל, כולך יפה רעיתי ומום אין בך, וככל שהיחיד יותר מעורה בכלל, חי את טובת הכלל כל הוא מתקדש יותר ויותר.