צריך להבין את הקשר של האומות לחג הסוכות מחד, ואת הברור שהסוכה עושה בין ישראל לעמים מאידך?

בזמן בית המקדש היו ישראל מקריבים במשך כל ימי חג הסוכות שבעים פרים כנגד שבעים אומות העולם, וענינם בפשיטות שישראל מושכים שפע חיות לעולם כולו בחג הסוכות, אבל מה עניין סדר קורבנות אלו, אשר הולכים ופוחתים מיום ליום?

מובא בנביאים (זכריה יד) שהגויים שישארו בחיים לאחר מפלת גוג וכל צבאו, יבואו לחוג את חג הסוכות, ומי מהם שלא יבואו לחוג אותו, יקבלו את עונשם משמים שלא ירד להם הגשם, חוץ ממשפחת מצרים שאף אם לא תעלה לחוג את הסוכות, לא זה יהיה עונשם. 

ומובא בגמרא שלעתיד לבוא עת יכריז השם על שכר קיום מצוותיו, יבקשו גם הגויים לקבל שכר, אז יתן השם להם את מצות הסוכה, אשר היא מצוה קלה, שאין בה חסרון כיס, ולאחר שהם יבנו הסוכות, יוציא השם חמה מנרתיקה, הם לא יוכלו להשאר בסוכה בשל החום הכבד, יצאו מהסוכה ויבעטו בה. 

למדנו מכאן שמצוה זו מתאימה גם לאומות העולם, יש להם חיבור אליה, אשר על כן יתן השם להם מצוה זו, אבל גם דרכה יתברר ההבדל שבין ישראל לעמים. אגב צריך להבין מה הטענה כלפיהם, הרי גם ישראלי אם מצטער להיות בסוכה- הוא פטור ממנה? אלה העניין הוא לא עצם היציאה מן הסוכה, אלה הבעיטה שנותנים לה ביציאתם, והבן. 

ומדוע דוקא בחג סוכות אנו מחברים את האומות למצוות התורה?

הרב קוק מבאר (אורות האמונה 83)

ענינו של חג הסוכות הינו גילוי הסגולה הטבעית של האמונה בהשם, פסח לעומתו מגלה את האמונה העל טבעית, מצד הצורה-ובה אין לגויים חלק, לכן אסור לגוים לאכול מהפסח, אבל לאמונה הטבעית יש להם חיבור. על כן הם מקבלים את מצות הסוכה לקיים, אמנם נקודת החיבור שלהם באה מצד התאוה לא-לוהות, וכאשר ישנם קשיים כבר אין להם חיבור, אבל ישראל לעומתם כבר רכשו מסירות נפש למצוות, ואף אם נאנסים מלקיים מצות סוכה אינם מבעטים בה, אלה יוצאים בבושת פנים מהסוכה.

עניין הסדר היורד בקורבנות פרי החג, מבאר הרב שהחלוקה בין האומות צפויה ללכת להעלם עד שכל האומות יהפכו לדבר שפה אחת, לקרוא כולם בשם השם, לכן השפע הולך ויורד. גם עיון בדברי זכריה הנביא(יד) מלמדנו שלאחר הברור שיעשה בין אומות העולם, הם יהפכו להקרא משפחות, ולא עוד עמים. 

נראה עוד לומר שהימצאות חג הסוכות דוקא לאחר ימי הדין והסליחות, מכוונת ללמדנו שאנו יכולים למשוך שפע לגוים ממרום, לאחר ששרי האומות הוכנעו ביום הכיפורים, והתגלה שגם סמאל ודומיו הינם עבדי השם, ואין בכוחם להסטין בלי רשות השם, כעת אפשר לגאול את כל העולם, לבשר להם את אמונת היחוד ולהכניסם תחת ענני הכבוד, בצל השכינה השורה בסוכה. ופרוס עלינו סוכת שלומך.

בברכה בעז מלט