מובא בפרשת ויצא סיפור חלומו של יעקב אבינו עת עמד לצאת מהארץ בבורחו מעשו, וכך נאמר:

וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱ-לֹהִים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.  יג וְהִנֵּה יְ-ה-וָ-ה נִצָּב עָלָיו, וַיֹּאמַר, אֲנִי יְ-ה-וָ-ה אֱ-לֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ, וֵא-לֹהֵי יִצְחָק; הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ--לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֶךָ.  יד וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, וּבְזַרְעֶךָ.  טו וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר-תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ, אֶל-הָאֲדָמָה הַזֹּאת:  כִּי, לֹא אֶעֱזָבְךָ, עַד אֲשֶׁר אִם-עָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי לָךְ.

יעקב אבינו מתחיל בחלום ומסיים בנבואה. אפשר לומר שחלומו הכשיר אותו לקבלת הנבואה מאת ה׳. אדם שחולם לחבר שמים וארץ, יכול לזכות לכך שה׳ יתגלה אליו. ואז באמת הוא רואה את חיבור שמים וארץ. חכמינו אומרים לנו כלל אצל הקב״ה בשונה מעולם הגשם. בעולם הגשם כלי ריקן יכול להתמלא וכלי מלא לא. אצל ה׳ כלי מלא מחזיק וכלי ריקן לא. כדוגמאת זה מובא בתלמוד:

א"ר יוחנן אין הקב"ה נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה, שנאמר יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה. שמע רב תחליפא בר מערבא ואמרה קמיה דרבי אבהו, אמר ליה אתון מהתם מתניתו לה, אנן מהכא מתנינן לה, דכתיב ובלב כל חכם לב נתתי חכמה. (ברכות נה א)

 חלומו של יעקב כלל שמים וארץ וסולם מחבר ביניהם. ועל הסולם הוא ראה מלאכים עולים ויורדים. ראשית נאמר, זהו חלום אופטימי, הוא רואה עולם אחד, עם יחסי גומלין בין השמים לארץ. 

מדוע הוא רואה קודם מלאכים שעולים ואחר כך את היורדים, הרי  המלאכים מקורם בשמים?!

אכן ישנם מלאכים שהם שליחי ה׳, שליחים לבצע רצונו בעולם, אלו הם התפרטויות של רצונו יתברך. אבל ישנם גם מלאכים הנבראים מכח בני האדם. חכמינו בפרקי אבות אומרים שכאשר אדם עושה מצוה יוצר מלאך טוב, וכאשר חלילה עושה עבירה בורא מלאך רע. 

המלאכים עולים ויורדים מכוח פעולתנו אנו כאן בארץ. מלאכים עולים מכוח תפילותינו ועבודת ה׳ שלנו, ומביאים אותן לפני כסא הכבוד. ומלאכים יורדים מכח לימוד התורה שלנו, אלו שליחי חכמה המורידים אותה לעולם. 

כוון אחר מובא במדרש תנחומא:

 ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו, א"ר שמואל בר נחמן אלו שרי אומות העכו"ם דא"ר שמואל בר נחמן מלמד שהראה לו הקב"ה לאבינו יעקב שרה של בבל עולה שבעין עוקים ויורד, ושל מדי חמשים ושנים, ושל יון מאה ויורד, ושל אדום עלה ולא ידע כמה, באותה שעה נתירא יעקב אבינו ואמר שמא לזה אין לו ירידה, א"ל הקדוש ברוך הוא (ירמיה ל) ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל כביכול אפילו אתה רואהו עולה אצלי משם אני מורידו שנאמר (עובדיה א) אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם ה'.

אם כן לפרוש זה התנועה הינה עלית וירידת שרי הממלכות. אין אלו מלאכים פרטיים הנראים ליעקב, אלה רב מלאכים קרי שרי-אומות, המספרים המובאים במדרש מבטאים שת שנות השלטון שאלו קיבלו. 

אולם רש״י ועוד פרשנים מסבירים שהוא ראה את המלאכים הפרטיים המלוים כל אדם כאן בעולם, על כל צעד ושעל. וכאשר יצא יעקב מן הארץ לחו״ל החליפו לו בשמים את המלאכים. ולמה מחליפים ליוצאים לחו״ל את המלאכים?

כי השגחת ה׳ עלינו בארץ שונה מאשר בחו״ל, לדוגמא עבירה שאדם עובר בארץ הרסנית הרבה יותר מאשר בחו״ל אבל גם להיפך מצוה שעושה בארץ פועלת הרבה יותר מאשר בחו״ל. 

חז״ל מתארים לנו את מגמתו של יעקב כבר בבטן אימו. מתארים לנו מריבה בינו לבין עשו על נחלת שתי עולמות. ז״א יעקב עם היותו איש תם יושב אהלים, אינו מוכן לוותר על העולם הזה, ולהסתפק בעולם הבא. הוא בהמשך חייו יסגל לעצמו גם ידיים כשל עשיו. הוא קונה את הבכורה מעשיו. והוא מתעמת עם לבן על כבשים ורכוש. הוא רוצה לתקן את העולם הזה. 

מה הכוונה לחבר שמים וארץ?

להוריד את עולם הערכים לחיי המעשה. ולהרים את מעשינו כאן בעולם לשמים. לכוון בכל מעשה שאנו עושים לא רק להנאתנו וטובתנו, אלה להשלים את רצון הבורא. בלשונו של הראי״ה קוק המטרה שהקודש יתחדש והחול יתקדש. או בנוסח התפילה לתקן עולם במלכות שדי. ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד. 

בברכה בעז מלט