בס״ד לפרשת קורח התשע״ח

בפרשתנו אנו פוגשים את מחלוקת קורח ועדתו ותוצאותיה הקשות. לאחר שעדת קורח סחפה אחריה חלקים גדולים מהעם והמגפה החלה להרוג במחנה ישראל, משה רבינו שולח את אהרן הכהן עם המחתה והקטורת לרוץ בתוך המחנה ולעצור המגפה וכך נאמר:

ט   וַיְדַבֵּר יְ-הֹ-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: {י} הֵרֹמּוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם: {יא} וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת הַמַּחְתָּה וְתֶן עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל הָעֵדָה וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם כִּי יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי יְ-הֹ-וָ-ה הֵחֵל הַנָּגֶף: {יב} וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה וַיָּרָץ אֶל תּוֹך הַקָּהָל וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף בָּעָם וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם: {יג} וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה: {יד} וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה עָשָׂר אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת מִלְּבַד הַמֵּתִים עַל דְּבַר קֹרַח: {טו} וַיָּשָׁב אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְהַמַּגֵּפָה נֶעֱצָרָה:

לא מובן אם הנגף מאת השם יתברך כפי שמשתמע כאן , כיצד יכול בשר ודם לעצור את מלאך המוות?

אבל ראשית יש להבין האם מלאך המוות הורג גם מדעת עצמו או רק על פי גזרת השם?

אומר רש״י

 וכפר עליהם. רז זה מסר לו מלאך המות כשעלה לרקיע, שהקטורת עוצר המגפה, (ר"ל כשניתן רשות למשחית, אז אין מבחין בין טוב לרע, ועל מה שמוסיף מדיליה יש תיקון בקטרת, אבל מה שגזר הקב"ה בהדיא, אין חכמה ואין תבונה. ובזה מתורץ מ"ש אח"כ שלא הניח המלאך את אהרן לעצור בקטרת, והלא הוא מסר לו רז זה, אלא שהיה גזרת הקב"ה, כמ"ש אני שלוחו של מקום ודו"ק) כדאיתא במסכת שבת (פט.): (רש"י)

למדנו מרש״י שישנם שני מצבים : אחד שנגזרה גזרה בשמים ושאז אין אפשרות לעצור הגזירה , שנים מצב שניתן חופש פעולה מסוים למלאך המוות ובזה אפשר היה לאהרן לעצור הגזירה.

רש״י בהמשך כותב:

 ויעמוד בין המתים וגו'. אחז את המלאך והעמידו (ח) על כרחו, אמר לו המלאך הנח לי לעשות שליחותי, אמר לו, משה צוני לעכב על ידך, אמר לו, אני שלוחו של מקום ואתה שלוחו של משה, אמר לו, אין משה אומר כלום מלבו אלא מפי הגבורה, אם אין אתה מאמין, הרי הקב"ה ומשה אל פתח אהל מועד בוא עמי ושאל, וזהו שנאמר וישב אהרן אל משה. דבר אחר, למה בקטרת, (ט) לפי שהיו ישראל מליזין ומרננים אחר הקטורת לומר, סם המות הוא, על ידו מתו נדב ואביהוא, על ידו נשרפו חמשים ומאתים איש, אמר הקב"ה תראו שעוצר מגפה הוא (מכילתא ויסע פ"ו), והחטא הוא הממית: (רש"י)

אלא שנשארנו בצריך עיון אם אכן מלאך המוות כך צווה מאת השם, כיצד עצר אותו אהרן הכהן?

בפשיטות אנו מבינים שהקב״ה רצה לפרסם ולהראות קבל עם שלא הקטורת הרגה את המאתיים וחמישים איש אלא החטא ממית. גם רצה להראות את מעלת וזכות משה ואהרן

הכהן. עכשיו ראו כל ישראל שהקטורת בידי אהרן אפילו שהיא בחוץ, לא כסדר הנכון בתוך המשכן -כוחה רב לעצור את הגזירה.

בפרשתנו אנו רואים את כוחה הרב של הערבות והחברתיות לשני הכיוונים. בתחילת הסיפור אנו רואים וכואבים כיצד חבורה של כמה אנשים חוטאים סוחפים אחריהם חלקים גדולים מהאומה ומביאים למגפה קשה במחנה. אמנם משה ואהרן טענו כלפי שמים : וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף:

ובעקבות הטענה הזו השם עשה מבחן לאומה, כדי לבדוק את מצבם הרוחני, לכן משה על פי השם קרא לכל העם להבדל ולהתרומם מסביב למשכן קורח דתן ואבירם. אבל ההצלחה היתה חלקית כי העם לא הצליח להתרומם לגמרי מהמקום של קורח ועדתו, והראיה שלמחרת הם כבר התלוננו:

וַיִּלֹּנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמָּחֳרָת עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן לֵאמֹר אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם יְ-הֹ-וָ-ה:

נחזור לעניין, משה רבינו ניסה להפריד בין החוטאים לשאר העם אבל התברר שחלקים מהאומה נסחפו והתקלקלו וזה מקור המגפה.

מה זו מגפה? בפשיטות זו מחלה שנדבקים בה אנשים שאילולא היו בסביבת החולים במגפה ככל הנראה לא היו נחלים בה. אבל הם נחשפו ושהו במחיצת החולים ולכן נדבקו בה. אמנם מובן שמי שהוא כשלעצמו בריא לגמרי אזי לא יחלה אף אם ישהה במחיצתם., אבל מי שכשלעצמו לא בתכלית הבריאות יתכן וידבק.

וזהו שאמרו שבשעת הסכנה הסטן מקטרג.

הנקודה כאן שנפלאים דרכי השם. וזה לעומת זה עשה האלוהים, כשם שהחוטאים הצליחו לגרור ולהפיל חלקים מהאומה, כך לעומת זה נתן השם כוח בידי שליחי הצבור הכהנים ובעלי התפילה לרומם ולזכך ולעצור גזירות רעות מהעם.

שאלנו כיצד עצר אהרן את הגזירה?

כנראה שכך נגזרה הגזירה, שברגע שיבוא אהרן עם הקטורת אזי המגפה תעצר. ולדורות נתן השם את הקטרת הקטורת בבית המקדש כדי לבטל גזרות קשות.

אור החיים הקדוש מדגיש כאן:

לזה הראה להם כי הגם שהקטורת היה חוץ לזמנו וחוץ למקומו אדרבא עצר המיתה מעל ישראל, ובזה יצדיקו כי הכל מעשה ה' כי הוא ממית לחייב באין סובב.

הבה נעיין מעט בקטורת, היא עשויה מאחד עשר סימנים, סמים. הפלא הוא שאחד הסימנים ריחו כלל לא טוב והוא כביכול רק מזיק ומקלקל את ריחם של שאר הסמים, ובכל זאת ציוותה התורה לצרפו למעשה הקטורת. מלמדים אותנו חז״ל שלמרות שכשלעצמו ריחו רע הרי שבהצטרפו לשאר הסימנים הריח היוצא הינו משובח מאוד. בכך הקטורת רומזת על כוחה החיובי של הערבות. כיצד הערבות יכולה לתקן את בעלי הריח הרע ולהוציא מהם ריח ניחוח.

וְעָרְבָה לַי-ה-וָ-ה מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ‍ִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת.

בברכה בעז מלט