כמובן בית המקדש נחרב כי חטאנו ולא שמרנו הברית עם השם. אולם כלל נקוט בידינו: אם הראשית של דבר הינה זכה לא יבוא ההעדר לדבר. כך למדנו בפרקי אבות רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אוֹמֵר, כָּל כְּנֵסִיָּה שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם,

סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָה לְהִתְקַיֵּם : אז שומה עלינו להבין מה החיסרון שהיה בראשית יסוד הבית שבעטיו הגיע החורבן?

1. 1.בית המקדש נבנה בכוח. לא כל העם חפץ היה בבנינו. בניגוד למשה רבינו שבנה המשכן מאת כל איש אשר ידבנו לנו.  וכך מסופר על בנייתו:

כט וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף, נֹשֵׂא סַבָּל; וּשְׁמֹנִים אֶלֶף, חֹצֵב בָּהָר.  ל לְבַד מִשָּׂרֵי הַנִּצָּבִים לִשְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר עַל-הַמְּלָאכָה, שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת--הָרֹדִים בָּעָם, הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה.  {ס}  לא וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת, לְיַסֵּד הַבָּיִת--אַבְנֵי גָזִית.  לב וַיִּפְסְלוּ בֹּנֵי שְׁלֹמֹה, וּבֹנֵי חִירוֹם--וְהַגִּבְלִים; וַיָּכִינוּ הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים, לִבְנוֹת הַבָּיִת. ( בדברי הימים ב כד ובמלכים א כפי שאנו קוראים בהפטרת השבת). ולעומת מקדש שלמה שנבנה בכוח, משה רבינו בנה על מתנדבים, תרומת החומרים ועבודת הבנייה -כולם בהתנדבות היו, ולכן משכנו של משה נגנז ולא נחרב. בדומה לשלמה המלך גם חזקיהו המלך השתמש בכח ברצותו לקרב את ישראל לאבינו שבשמים. וכך מובא בתלמוד: ״מה עשה( חזקיהו)? נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו. בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה ״ לעומת ימי אחז אביו, בזמן חזקיהו התחולל שינוי מהיר מאוד לטובה בעם, אבל הוא נעשה עם כוח ולכן לא החזיק מעמד מהלך זה הרבה זמן, כבר בזמן מלכותו של מנשה בנו העם חזר לסורו.

1. 2.היתה לשלמה המלך איזו גאות מסוימת, שנאמר ״בנה בניתי בית זבול לך״( מלכים א, ח). לכן היה צריך להזכיר חסדי דוד על מנת שהארון יכנס לקה״ק. מובא במדרש שוחר טוב תהלים כד: שאו שערים ראשיכם. את מוצא בשעה שבנה שלמה בית המקדש בקש שלמה להכניס את הארון, והיה השער קטן חמש אמות ארכו ושתים וחצי רחבו. והארון הזה אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו. וכי לא היה אמה וחצי נכנסת בתוך שתים וחצי. אלא באותה השעה דבקו שערים זה בזה ואמר שלמה עשרים וארבע רננות ולא נענה. חזר ואמר שאו שערים ראשיכם ולא נענה. כיון שאמר (דברי הימים-ב ו מב) ה' אלקים אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך. מיד נענה ונשאו שערים ראשן ונכנס הארון וירדה אש מן השמים. ולמה נצטער שלמה כל כך? מפני שנתגאה ואמר (מלכים-א ח יג) בנה בניתי בית זבול לך.
2. 3.בילקוט שמעוני מובא הסבר אחר ״אמר הקב״ה הריני מחריב את ביתי שלא יהיה חירם מתגאה עלי...״ כאן הגאוה לא מיוחסת לשלמה המלך אלא לפרויקטור שלו חירם, בכל אופן הרעיון דומה.
3. 4.מובא במועד קטן ט, ובמסכת שבת: אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שביקש שלמה להכניס ארון למקדש דבקו שערים זה לזה, אמר שלמה עשרים וארבע רננות ולא נענה. פתח ואמר: (תהלים כד, ז) שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וגו' ולא נענה. כיון שאמר: (דברי הימים ב' ו, מב) ה' אֱלֹהִים אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶיךָ זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ - מיד נענה. באותה שעה נהפכו פני שונאי דוד כשולי קדירה וידעו הכל שמחל לו הקדוש ברוך הוא על אותו עון" . חז"ל למדו מכך שהיו שונאים לדוד שלא שמחו בבניית בית המקדש, לא כל העם היה שותף לשמחה-שמכאן ידע שלמה שבית המקדש עתיד להחרב.

הכלל העולה לנו מכאן: מהלך שנעשה עם הרבה כוח לא יתמיד לנצח. עוד למדנו שהבסיס להשראת שכינת השם עלינו הינו בענוותנותנו ובאחדותנו. לכן מובא בחז"ל שהגאולה השלישית והאחרונה תהיה בהתערותא דלתתא, דהיינו בהתעוררות שלנו מלמטה. אכן אנו זוכים לראות מול עינינו כיצד מתקדמת הגאולה שאנו חיים בתוכה לא מכוח מנהיגים בעלי חזון וכריזמה, אלא מכוחו של עם נפלא שטורח לעשות את העולם טוב יותר.            בברכה בעז מלט