בס"ד ערב שבועות התשפ"ב.

במעמד הר סיני היו ב' שלבים:

האחד, בעצם העמידה לפני הר סיני במעמד קבלת התורה.

והשני, שמיעת עשרת הדברות וקבלת התורה.

ולכל שלב יש את מעלתו

כי רק מעצם המעמד כבר פרחה זוהמתם של ישראל.

אותה זוהמה שנכנסה בבני האדם בשל חטא אדם הראשון. זאת אומרת שזכינו לכמה רגעים, פעם ראשונה בהיסטוריה לחזור להיות כאדם הראשון  קודם החטא, זכינו בהר סיני לאכול מעץ החיים.

וכמו שמובא במסכת שבת:

"בְּשָׁעָה שֶׁבָּא נָחָשׁ עַל חַוָּה הֵטִיל בָּהּ זוּהֲמָא, יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי — פָּסְקָה זוּהֲמָתָן, גּוֹיִם שֶׁלֹּא עָמְדוּ עַל הַר סִינַי — לֹא פָּסְקָה זוּהֲמָתָן. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: גֵּרִים מַאי? אֲמַר לֵיהּ: אַף עַל גַּב דְּאִינְהוּ לָא הֲווֹ, מַזָּלַיְיהוּ הֲווֹ.(אע"פ שהגרים לא היו בהר סיני,מזלם היה) דִּכְתִיב: ״אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עוֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה וְגוֹ׳״.( שבת קמ"ו,ע"א)

למה אומרים חכמינו שפסיקת זוהמתם היתה מחמת המעמד של הר סיני ולא מעצם זה שקיבלו את התורה?

מבאר הבן איש חי:

יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי, פָּסְקָה זֻהֲמָתָן. יש להקשות למה תלה פסיקת הזוהמא במעמד הר סיני, והוה ליה למימר יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבְּלוּ הַתּוֹרָה פָּסְקָה זֻהֲמָתָן? ונראה לי בס"ד על פי מה שכתב הגאון מהר"י ז"ל בי"ד דהאש מגרש ארס הנחש הנדבק בפירות וכל מיני מאכל, ולכן כל פרי המתבשל אף על פי שנאכל כשהוא חי בלאו הכי הנה הוא יהיה נקי על ידי הבישול מן חלק הזוהמה והוא משובח בכך טפי מן החי, כי טבע האש לגרש ארסו של נחש. גם ידוע דמעמד הר סיני היה בו דבר פלא, כי האש שירדה מן השמים גירשה את האויר של כל אותו המקום שהיו עומדים בו כל ישראל ונעשה החלל ריקן מן האויר, והיו ישראל חיים אותה עת בנס, כי אי אפשר לבריה לחיות בלתי שאיבתה האויר, ולכן כתיב (שמות כ, טו) וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת, שראו אֶת הַקּוֹלֹת ממש מהלכין בתוך חלל אותו מקום ומגיעים ודופקים בתוף שבאזניהם, כי מניעת האדם מראיית הקולות הוא מכח שהחלל מלא אויר עד שנדבק בעינים ממש, לכך אין רואין הקולות העוברים בתוכו, וכמו שכתב הרב אפיקי יהודה בזה באורך. ועל כן אם אש גשמי מגרש ארס הנחש שהוא הזוהמה הנזכרת, כל שכן אש קדוש שהיה במעמד הר סיני באותו מקום שעמדו בו ישראל ולכן פָּסְקָה זֻהֲמָתָם, נמצא פסיקת הזוהמה לא היתה מכח קבלת התורה שאמרו נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, אלא היתה מחמת עמידתם אצל הר סיני ששם ירד אש של מעלה וגירש את האויר וממילא פירש ודחה ארס של נחש שהיה דבוק בהם, לכך תלו הדבר במעמד הר סיני, ולכך יש מצות עשה בזכר מעמד הר סיני בכל יום.( בן יהוידע על שבת קמ״ו א:א)

על פי דבריו הנפלאים גם נוכל להבין מדוע אנו אומרים בהגדה של פסח "אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה- דיינו", לכאורה מה די היה לנו בכך, אבל לדברי הבן איש חי,דיינו כי זכינו כבר אז להיטהר מזוהמת הנחש, על כך אכן ראוי להודות לה'.

ועכשיו לעצם שמיעת הדיברות, אשר אף הם נועדו לתת לנו כוחות נפש לקיים את התורה כי עשרת הדברות באו לא רק לתת לנו ציווים ואיסורים אלא גם ובעיקר נתנו לנו את הכוחות לעשות זאת.

וכמו שמובא בילקוט שמעוני:  

משל למלך שהיה מבקש לישא לו אשה בת טובים, וגניסין שלח אצלה שליח, ואמרה לו, איני כדאי לשפחתו אלא רצוני לשמוע הדבר מפיו, כך תבעו רצוננו לראות את מלכנו, הדא הוא דכתיב וישב משה את דברי העם אל ה', ומשעה ששמעו "אנכי" מפי הגבורה היו למדין ולא שכחין, כשאמרו למשה דבר אתה עמנו חזרו להיות למדין ושכחין, חזרו ואמרו משה בשר ודם עובר כך תלמודו עובר, חזרו אצל משה ואמרו לו משה רבינו הלואי יגלה פעם שניה, הלואי ישקני מנשיקות פיהו כמות שהיה, הלואי יתקע תורתו בליבנו כמות שהיה, אמר להם אין זו עכשו, לעתיד לבא הוא שנאמר נתתי את תורתי  בקרבם ועל לבם אכתבנה. אמר ר' נחמיה בשעה ששמעו ישראל בסיני "לא יהיה לך" נעקר יצר הרע מלבם, וכיון שאמרו דבר אתה עמנו חזר יצר הרע למקומו וכו', עד לעתיד לבא הוא, דכתיב והסירותי את לב האבן,(ילק"ש נ"ך תתקפ"א)

דהיינו העם אמר למשה "רצוננו לראות את מלכנו", עם ישראל רצה לקבל התורה ישירות מהמקור, כי הנתינה ישירות מהמקור תקיים הרבה יותר את היעוד הזה של הדיברות לקבל כוחות נפש מתאימים ובאמת שתי הדברות הראשונות שהם קבלו מהמקור היו מאוד עוצמתיות, זכו להיות למדים ולא שוכחים, ונעקר יצר הרע מלבם. 

מבאר השם משמואל שכמו שהיו שני שלבים במתן תורה כמו שראינו במדרש ובתלמוד, כך היו כאן שני שלבים בנפילה שלהם, כבר כשהם אמרו למשה דבר אתה עמנו, חזר יצר הרע לשכון בתוכם. על ידי זה יכל היצר להפילם יותר מאוחר בחטא העגל, ואז חזרה זוהמתם וחזר מלאך המוות לעבודה.

הנה יש כאן חידוש גדול, בני ישראל חששו שמגודל האור שהם מקבלים תפרח נשמתם, הם פחדו מהמוות ולכן ביקשו ממשה שיחזור לתווך בינם לבין הקב"ה, ודוקא בפחדם מהמוות הם נתנו לו מקום להתנחל חזרה, וחזרו להיות מתים. כמאמר "אשר יגורתי בא לי" אם הם לא היו פוחדים, לא היו חוטאים ולא היו מאבדים את מעלתם הגדולה.

הדבר מזכיר את הפספוס של העם כשביקשו ממשה לשלוח אנשים לחפור את הארץ, עצם הבקשה גרמה שיהיה צריך לרשת את הארץ במלחמות. אם לא היו מבקשים לשלוח את המרגלים אומרים חז"ל, איש לא היה מעכב בעדם. היו יורשים את הארץ בלי מלחמות.

מה עומד מאחורי הבקשה: וַיֹּאמְרוּ אֶל־מֹשֶׁה דַּבֵּר־אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל־יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱ-לֹהִים פֶּן־נָמוּת׃?

עם ישראל פחד להישאר במדרגה של נביאים המקבלים את הנבואה ישירות מה' יתברך. הם פחדו שבמצב שלא יהיו מוכנים מספיק, הנבואה תהרוג אותם. לכן העדיפו לרדת מדרגה אבל לעמוד יציב עליה. אולם יש בבקשה זו שלהם במידת מה חוסר אמון בה' יתברך, כי למה תדאגו אחר שאתם תחת הנהגת השי"ת,בטח הוא לא יעמיס עליכם אורות שמעל ליכולתכם לקבל. זו חזרה במידת מה של חטא אדם הראשון, גם אז החטא התחיל מחוסר אמון בקב"ה, מחוסר תמימות. אם ה' אמר לך לא לאכול מהעץ הזה, מה אכפת לך מה הסיבה, בטוח שהעץ לא טוב לך, אחר שכך הוא ציווה והוא רוצה את טובתך. אנו רואים שכבר שם בגן עדן אדם הראשון פחד מהמפגש עם השם יתברך והתחבא ממנו.

אז מה הרווחנו אם במעמד הר סיני פרחה הזוהמה ומיד אחר כך היא חזרה לשכון בנו?

אומר רבי לוי יצחק מברדיצב: כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים (שמות כ, טז). פירוש, כי זה שאמר הקדוש ברוך הוא בעצמו אנכי ולא יהיה לך, נרשם ונחקק בלב כל איש ישראל עד שאפילו הקל שבקלים מוסר נפשו על קידוש שמו יתברך וזה לבעבור נסות שתעמדו בניסיון:(קדושת לוי,שמות לג)

ז"א זה שאת שתי הדברות הראשונות (וי"א את כל עשרת הדברות) שמענו ישירות מאת השם בזמן שאין בנו זוהמה, אפילו שהיא חזרה אחר כך, הרווחנו שנשאר רושם חזק בנפשנו מנוכחות השם יתברך.

לסיכום: אחרי כל מה שאמרנו, סוף סוף הכל גלוי וידוע לפניו, השם ידע שעם ישראל עוד לא מוכן להיות "כל עם ה' נביאים", וצריכים את משה רבינו שיתווך ביננו לבין השם. גם מזה צמחה תועלת לישראל כי משה רבינו יכל להשיג השגות גבוהות מאוד מעל ליכולתנו אנו, ועל ידו כולנו יכולנו במשך הדורות לדלות מהתורה עוד ועוד השגות קדושות. בכל אופן דבר השם יקום, ואנו נזכה בגאולה להיות כולנו נביאים, נזכה להיטהר מזוהמת הנחש. נזכה להשלים את מעמד הר סיני, לכרות ברית חדשה שלא תופר, לחדש את האהבה הגדולה ביננו לבין ריבונו של עולם.

" הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְ-הוָה וְכָרַתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה.  לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם נְאֻם יְ-הוָה.  כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם יְ-הוָה נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵא-לֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם.  וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת יְ-הוָה כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם נְאֻם יְ-הוָה כִּי אֶסְלַח לַעֲו‍ֹנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר עוֹד.(ירמיהו לא,ל-לג) 

• הבא >