מה זאת עשה א-לוהים לנו?
| כניסות: 573
בס"ד
את האמירה הזו אמרו אחי יוסף כשירדו למצרים לשבור אוכל ו"פתאום" העניינים התחילו להסתבך, והם שאלו את עצמם "מה זאת עשה אלוהים לנו". על כל צרה וצרה שנופלת עלינו שומה עלינו לשאול את עצמנו "מה זאת עשה א-לוהים לנו". לא משנה אם זו צרה משמים או מעשה ידי בשר ודם, אפילו כשמדובר במעשה פראי אדם צמאי דם חסרי כל אנושיות. זו שאלה נכונה לכל מאורעות החיים, והיא נכונה וחשובה שבעתיים כשמדובר על מאורעות האומה. בטח ובטח באסון כה גדול כמו זה שפקד אותנו עכשיו.
ברצוני להקדים ולומר שברור לי שאנו לא רואים עדיין את התמונה השלמה. בסיום המלחמה כנראה כבר תהיה לנו תמונה יותר שלמה, ויתכן שיעברו שנים עד שנבין באמת את משמעות האירוע. כמו שאת השואה אנו יכולים במעט "להבין" לאחר קום המדינה. אז יכולנו לראות שמתוך ההפיכה קמה וצמחה המדינה.
בכל אופן כבר עכשיו ברור שנפל דבר בישראל, מה שהיה לא יהיה עוד. ישנה אמירה מפורסמת של הרב קוק "כשיש מלחמה גדולה בעולם מתעורר כח משיח". המלחמות בעצם מזרזות את הגאולה שלנו, מלחמה זו זריקת גאולה. ובכן קבלנו עכשיו זריקה כואבת מאוד. החמאס לא רק הפיל את החומות והגדרות של עזה הוא הפיל ופרק השקפת עולם שלמה שהתרסקה בקול רעש גדול.
אם רגע לפני, רוב העם החזיק בדעה שאין לנו מה לחפש בעזה - למרות שזו הארץ שלנו וחיו בעזה יהודים כל ההיסטוריה עד למאורעות תרפ"ט, שאפשר להכיל את הטרור, שאיפוק זה כוח, שאילולא המתנחלים כבר היה לנו מזמן שלום עם הערבים. אבל יותר מזה רוב העם החזיק בדעה שכל האנשים הם טובים, אין רעים. הבעיה שלנו זה סכסוך שכנים, וזה הכל - כך רבים מאיתנו חשבו עד לפני כמה ימים.
באמת קשה ליהודי שוחר שלום אוהב חיים לקבל שיש כאלה שמקדשים את המוות. שלהרוס לנו את החיים הרבה יותר מעניין אותם מלבנות לעצמם את החיים שלהם.
באחת השיחות שנתתי לאחר פרוץ מלחמת שמיני עצרת, שאל אותי מישהו, מה חשבו ראשי החמאס, מה הם רצו להשיג מהמלחמה? מה, הם לא חשבו שאנחנו נשיב להם מלחמה שערה והם יסבלו פי כמה וכמה?!
עניתי לו בשאלה חוזרת, מה חשב לו הנחש כשהשיא את אדם וחוה לאכול מעץ הדעת? מה הוא חשב שהוא ירוויח מכך? התשובה לשתי השאלות זהה, יש בעולם כוח כזה ששואף לחידלון, יצר הרס. חז"ל מציינים על הפסוק "צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו" שזהו הכוח הזה.
נוכחותו של עם ישראל בעולם מייצרת תביעה מוסרית מכל העולם לחיות חיים מלאים, ישרים, מטיבים וכמובן מחוברים למקור החיים. ויש בחירה לאומות העולם האם להעריץ וללמוד מהיהודים את ערכי המוסר, או להילחם בהם כדי שלא יאתגרו אותם. הנחש, עמלק , חמאס, אש"ף וחיזבאללה ודומיהם נמצאים שם. כל התיאוריה שלנו שאם רק נשפר את רמת החיים שלהם, נגדיל את אשרות העבודה בישראל, וכו' הם בטח יעזבו אותנו לנפשנו ויחיו את חייהם הם קרסה בקול רעש איום.
רצועת עזה, הינה לכל הדעות חלק מארץ ישראל. ארץ ישראל דבוקה בקשר של חיים עם עם ישראל. כל ארץ מצמיחה אנשים בהתאם לתכונותיה, ויש ארץ אחת שמתאימה לעם ישראל. מה קורה אם חיים עליה עמים שלא מתאימים לאופיה? אפשר לראות מה קורה לחמאסניקים במצב הזה. אז במצב הנוכחי עם ישראל לא יכול לחיות חיים מלאים כי הוא לא יושב בארצו ומצד שני אלו שיושבים בעזה פשוט משתגעים.
ובכן לאחר שנים שאנחנו מנסים להתעלם מהקשר שלנו לעזה, לחשיבות ההתיישבות בה, הקב"ה לא נותן לנו יותר אפשרות להתעלם מכך, זעקת החטופים קוראת לנו לשחרר את עזה. רשעות החמאס קוראת לנו לשחרר את עזה, דמם של ההרוגים קורא לנו לשחרר את עזה, הצדק והיושר קוראים לנו לשחרר את עזה, בטחונה של ישראל קורא לנו לשחרר את עזה, האיום הערבי על ישראל קורא לנו להשמיד את החמאס ולשלוט בעזה. הקב"ה לא השאיר לנו ברירה.
ברקע של כל היגון והאנחה שמלוים אותנו בימים קשים אלו מתנגנת לה איזו מנגינה שקטה ועמוקה, איזו ציפייה בת שנות אלפיים שזו תהיה המלחמה האחרונה, שלאחר המלחמה הזו נזכה להתממשות הנבואה "חרב לא תעבור בארצכם" של "כיתתו חרבותם לאיתים". יש לנו סיכוי להגיע לשם אם נדע להילחם בחושך בכל העוצמה. אנחנו נעשה בזה טובה לא רק לעצמנו גם לכל העולם כולו. העולם יתנקה מזוהמת הנחש וממשיכיו.
