בס״ד עש״ק פרשת תולדות שנת תשוע"ה
הפלישתים מקנאים ביצחק אבינו ומגרשים אותו מארצם, אחר כך הרועים שלהם רבים עם רועי יצחק על בארות המים ״לאמר לנו המים״. יצחק מתרחק עוד יותר מהם וחונה בבאר שבע, ואז דוקא אחר ההתנתקות או הגרוש ( תלוי את מי שואלים) הם רצים אחריו ומבקשים לכרות ברית( את זה עדין אנו לא רואים):
בס"ד כ"ח חשון התשע"ה
יעקב אבינו ניצל חלון הזדמנות שנקרא לו, עשיו מגיע אליו כשהוא עייף ורעב ולהוט לאכול ויעקב מנצל את הרגע.
{כט} וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף:
{ל} וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ אֱדוֹם:
{לא} וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי:
{לב} וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה:
{לג} וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב:
השאלה היא מה טיבה של בכורה זו. בכורה שעשיו בז לה ואילו יעקב כה חשק בה?
מובא בפרשת תולדות:
וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ יְ-ה-וָ-ה וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ. כב וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם-כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת-יְ-ה-וָ-ה. כג וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה לָהּ שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר.
מובא בחז״ל וברש״י:
ויתרוצצו - ע"כ המקרא הזה אומר דורשני שסתם מה היא רציצה זו וכתב אם כן למה זה אנכי, רבותינו דרשוהו ל' ריצה כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר יעקב רץ ומפרכס לצאת עוברת על פתחי ע"א עשו מפרכס לצאת, ד"א מתרוצצים זה עם זה ומריבים בנחלת שני עולמות.
על מה הם רבו? אם יעקב רוצה את עולם הבא ועשיו את עולם הזה? אין כאן שום ריב?.
פשוט ששניהם רוצים את שני העולמות. אז מה ההבדל ?
וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו, כִּי-צַיִד בְּפִיו; וְרִבְקָה, אֹהֶבֶת אֶת-יַעֲקֹב.(בראשית כה, כח)
כיצד אהב יצחק את עשו? הוא לא ראה את רשעותו? והקב״ה אומר כי את יעקב אהבתי ואת עשיו שנאתי.