בס"ד ערב יוה"כ תשרי התשע"ח
מה תפקידו של היצר הרע? כיצד הוא בעצם שומר עלינו?
הפסוק אומר כי מלאכיו יצוה לך לשמרך...
אומר הזוהר הקדוש שמלאכים אלה הם היצר הטוב והיצר הרע. וכך אומר:
וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים וְגוֹ'. רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח, (תהלים צא) כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךְ בְּכָל דְּרָכֶיךְ. פָּסוּק זֶה בֵּאֲרוּהוּ הַחֲבֵרִים, שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם בָּא לָעוֹלָם, מִיָּד מִזְדַּמֵּן עִמּוֹ יֵצֶר הָרָע שֶׁהוּא מְקַטְרֵג לָאָדָם תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ד) לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ. מִי זֶה חַטָּאת רֹבֵץ? זֶה יֵצֶר הָרָע.
וּמָתַי בָּא אָדָם לְהִטָּהֵר? כְּשֶׁהוּא בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים, אָז מִזְדַּוֵּג הָאָדָם בִּשְׁנֵיהֶם, אֶחָד מִיָּמִין וְאֶחָד מִשְּׂמֹאל. יֵצֶר טוֹב לְיָמִין, וְיֵצֶר הָרָע לִשְׂמֹאל. וְאֵלֶּה הֵם שְׁנֵי מַלְאָכִים מַמָּשׁ מְמֻנִּים, וְהֵם נִמְצָאִים תָּמִיד עִם הָאָדָם.
.{ הזהר לפרשת וישלח מתורגם}
והוא פלא גדול כיצד היצר הרע מהווה השומר? האם הוא לא האויב שלנו??
בס"ד ערב יוה"כ תשרי התשע"ח
כותב הרמב״ם בהלכות תשובה
ג בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם וְאֵין לָנוּ מִזְבַּח כַּפָּרָה אֵין שָׁם אֶלָּא תְּשׁוּבָה. הַתְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל כָּל הָעֲבֵרוֹת. אֲפִלּוּ רָשָׁע כָּל יָמָיו וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה בָּאַחֲרוֹנָה אֵין מַזְכִּירִין לוֹ שׁוּם דָּבָר מֵרִשְׁעוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לג-יב) 'רִשְׁעַת הָרָשָׁע לֹא יִכָּשֶׁל בָּהּ בְּיוֹם שׁוּבוֹ מֵרִשְׁעוֹ'. וְעַצְמוֹ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר לַשָּׁבִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז-ל) 'כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם':
לכאורה היום מצבנו יותר טוב מזמן ביהמ״ק, בלי עבודה בלי שעיר לעזאזל, עיצומו של יום מכפר, וכי יתכן שהיום כפרתנו יותר קלה מזמן ביהמ״ק?
בס״ד ערב יום הכיפורים שנת התשע״ח
מובא בפרשת המועדות שבפרשת אמור:
{כז} אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַי-ה-וָֹ-ה:
{כח} וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי יְ-ה-וָֹ-ה אֱל-ֹהֵיכֶם:
שאלות:
פרשת המועדות כבר עסקה בפסח בשבועות ובראש השנה ופתאום בהגיעה לעסוק ביוה״כ אומרת אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי , מה משמעות אך זה ?
בפסוק הבא אומר הכתוב שלא נעשה כל מלאכה כי יום כפורים הוא לכפר עלינו. מה הקשר בין התענית לבין היותו מכפר לנו?
בס״ד ערב יוה״כ תשרי התשע״ז
מובא בתלמוד במסכת ברכות לד:
וא''ר חייא בר אבא א''ר יוחנן: כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה, אבל צדיקים גמורים עין לא ראתה אלהים זולתך . ופליגא דר' אבהו דא''ר אבהו: מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין , שנאמר {ישעיה נז-יט} ״שלום שלום לרחוק ולקרוב״, לרחוק ברישא והדר לקרוב.
ורבי יוחנן אמר לך: מאי רחוק? שהיה רחוק מדבר עבירה מעיקרא. ומאי קרוב? שהיה קרוב לדבר עבירה ונתרחק ממנו השתא. (ברכות לד)
הנה בפשיטות חכמי התלמוד נחלקו מי נמצא במקום טוב יותר הצדיקים הגמורים או בעלי התשובה. גם נחלקו מה ראו הנביאים, האם ראו בחזונם הנבואי רק את שכרם של בעלי התשובה, ואילו שכרם של הצדיקים הגמורים, לעין ערוך גדול יותר, או להיפך.
מה הסברה שבעלי התשובה נמצאים במקום יותר גבוה מהצדיקים שלא חטאו? הלא לכאורה כאן יש דף חלק ונקי וכאן יש דף מחוק?