בס"ד לפרשת תרומה התשפ"ב
המסכים המופיעים בפרשה לא דומים למסכים שאנו משתמשים בהם כיום. במשכן היו שני מסכים ופרוכת אחת:מסך אחד בפתח החצר של המשכן, מסך שני בפתח המשכן, והפרוכת שהבדילה בין הקודש לקודש הקדשים בתוך המשכן. מה תפקידם ככלל של המסכים? מה ההבדל בין הפרוכת לבין המסכים? היכן אנו פוגשים את המסכים בחיינו הפרטיים?
בס"ד לפרשת תרומה התשפ"א
אז בקצרה, נהיינו לעם, יצאנו מצרים, חצינו את ים סוף, עמדנו במעמד הר סיני, קיבלנו את עיקרי התורה בפרשת יתרו. התחלנו להבין מהן הציפיות של הקב"ה מהעם הנבחר, בעיקר את הציפיות מהפרט. בפרשת משפטים צללנו במעבר חד לפרטים מעשיים שרובם בעניינים שבין אדם לחברו. כיצד לבנות חברה אנושית מתוקנת. ובפרשת תרומה שוב במעבר חד התורה מכוונת אותנו לשים במרכז חיינו את המקדש, את הסינכרון המתמיד עם השם, עם שורש ההויה שלנו. ללמדנו שלא יעזרו לנו כל החוקים והמשפטים הכי טובים שיש, אם לבנו יהיה חלילה פונה מאת השם. הנאמנות להשם היא הנאמנות לעצמיותנו. היא המצמיחה את אישיותנו המיוחדת.
בס"ד לפרשת תרומה התש"פ
בארון הברית אומר הכתוב על הכרובים:
וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה, סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל-הַכַּפֹּרֶת, וּפְנֵיהֶם, אִישׁ אֶל-אָחִיו; אֶל-הַכַּפֹּרֶת--יִהְיוּ, פְּנֵי הַכְּרֻבִים. (שמות כה,כ)
בשולחן לחם הפנים אומר הכתוב:
וְנָתַתָּ עַל-הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים, לְפָנַי תָּמִיד. (שמות כה,ל)
ובמנורה אומר הכתוב:
וְעָשִׂיתָ אֶת-נֵרֹתֶיהָ, שִׁבְעָה; וְהֶעֱלָה, אֶת-נֵרֹתֶיהָ, וְהֵאִיר, עַל-עֵבֶר פָּנֶיהָ. (שמות כה,לז)
ביחס לכרובים נאמר, וּפְנֵיהֶם, אִישׁ אֶל-אָחִיו, ביחס ללחם הפנים המונח על השולחן נאמר לְפָנַי תָּמִיד, וביחס לנרות המנורה נאמר וְהֵאִיר, עַל-עֵבֶר פָּנֶיהָ. מה אנו יכולים ללמוד מפנים אלו, מה משמעותם?
בפשיטות אנו רואים כאן פנים בשלושה מימדים: בכרובים- בן אדם לחברו.
בשולחן- בן אדם למקום,
במנורה - בן אדם לעצמו.
בס״ד לפרשת תרומה התשע״ט
מה תפקידו? למה היה עשוי מנחושת? מה היה גובהו של המזבח? מה אנו למדים ממיקומו של המזבח?