בס״ד לפרשת בא התשפ״ו
בפרשת בא אנו נתקלים בפסוקים משמעותיים המתארים את יציאת מצרים: ״וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה׃ וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כׇּל־צִבְאוֹת יְ-הֹוָה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם״ (שמות יב מ-מא).
הפסוקים מלמדים אותנו שהיה קץ מוגדר למשך זמן השעבוד של בני ישראל במצרים. כאשר הושלם החישוב המדויק, יצאו אבותינו ממצרים. עד כמה מדויק היה הקץ הזה? התשובה טמונה בביטוי ״בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה״ – באותו יום ממש בו הגיע למספר 430 השנים.
מאמר לפרשת בשלח התשפ״ו
״וַיִּרְאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו מָן הוּא כִּי לֹא יָדְעוּ מַה־הוּא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן יְ-הֹוָה לָכֶם לְאׇכְלָה״
השאלה המתבקשת היא פשוטה: האם מי שאינו יודע מהו הדבר העומד לנגדו נותן לו שם בשאלה ״מָן״, או שמא הוא חוקר ומברר תחילה מהו הדבר, ואז נותן לו את השם המתאים? מהי משמעותו האמיתית של השם ״מָן״?
בס"ד
פתיחת הפרשה והשאלה היסודית
פרשת יתרו נפתחת בפסוק: "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כׇּל־אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי־הוֹצִיא יְ-הֹוָה אֶת־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם" (שמות יח, א).
חז"ל במכילתא, בזבחים ובמקומות נוספים הביאו שלוש דעות בשאלה מה שמע יתרו שגרם לו להחליט להתגייר ולהצטרף לעם ה': "מה שמועה שמע ובא? רבי יהושע אומר, מלחמת עמלק הכתוב בצדו שמע. רבי אלעזר אומר, מתן תורה שמע ובא. רבי אליעזר אומר, קריעת ים סוף שמע ובא, שנאמר (יהושע ב, י) כי שמענו אשר הוביש ה' את מי ים סוף מפניכם וגו'".
מחלוקת הזמן: לפני מתן תורה או אחריו?
מחלוקת זו קשורה בקשר הדוק למחלוקת נוספת: האם יתרו בא לפני מתן תורה או לאחריו? כך מובא בתלמוד: "בְּנֵי רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי; חַד אָמַר: יִתְרוֹ קוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה הָיָה, וְחַד אָמַר: יִתְרוֹ אַחַר מַתַּן תּוֹרָה הָיָה" (זבחים קט"ז).
בס"ד לפרשת משפטים התשפ"ו
מדוע נקטה התורה בלשון "עין תחת עין"?
בתורה נאמר: "עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן יָד תַּחַת יָד רֶגֶל תַּחַת רָגֶל׃ כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה פֶּצַע תַּחַת פָּצַע חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה׃" (שמות כא, כד–כה). חז"ל מבארים שהכוונה היא תמיד לתשלומי כסף. מדוע אם כן בחרה התורה בניסוח כה חד, אם אין הכוונה כפשוטה, אין זאת אלא ללמדנו כי יש הבנה בסיסית שבעצם מבחינת האמת של הדברים, עין תחת עין, ורק בשלב הביצוע נכנסים שיקולים נוספים?
שאלת קבורת חללי האויב נדונה בנבואת יחזקאל ובדברי חז״ל ופוסקים לאורך הדורות. במאמר זה נבחן את המקורות השונים ונבאר את הלכות הקבורה הנוגעות לחללי האויב.


