בס"ד | מאמר לפרשת תרומה, התשפ"ו
מכירת עליות או מכירת כסאות – איזו שיטת גיוס תרומות עדיפה?
שאלה יסודית ומעשית עומדת בפני כל קהילה המבקשת לממן את פעילותה: האם עדיף לאמץ שיטה שבה כל אחד תורם לפי נדבת ליבו – 'כֹּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ' – או שמא עדיפה חלוקה שוויונית שבה כל חבר הקהילה משלם סכום קבוע ואחיד?
בס"ד פרשת ויקהל/פקודי ושבת החודש התשפ"ו
ההיפוך בין ציווי לביצוע
בתיאור הציווי על בניית המשכן, הציווי על השבת מופיע בסוף הרשימה – הדבר האחרון שנאמר לפני שהתפרץ חטא העגל. לעומת זאת, בתיאור הביצוע בפרשת ויקהל, הדבר הראשון שמשה מצווה את בני ישראל, עוד לפני פתיחת מלאכת המשכן, הוא שמירת השבת. אפשר לקרוא לזה 'סוף מחשבה במעשה תחילה'. מה משמעותו של היפוך זה?
בס"ד
שבת פרשת תצוה – שבת זכור
בהפטרת שבת זכור אנו קוראים על מלחמת שאול בעמלק. כך ציווה אותו שמואל הנביא:
"עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת־עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד־אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד־יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד־שֶׂה מִגָּמָל וְעַד־חֲמוֹר׃" (שמואל א טו, ג)
למרות הציווי החד והמפורש, שאול המלך אינו מבצעו במלואו. כך מתאר שמואל הנביא את התוצאות:
"וַיִּתְפֹּשׂ אֶת־אֲגַג מֶלֶךְ־עֲמָלֵק חָי וְאֶת־כׇּל־הָעָם הֶחֱרִים לְפִי־חָרֶב׃ וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל־אֲגָג וְעַל־מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר וְהַמִּשְׁנִים וְעַל־הַכָּרִים וְעַל־כׇּל־הַטּוֹב וְלֹא אָבוּ הַחֲרִימָם וְכׇל־הַמְּלָאכָה נְמִבְזָה וְנָמֵס אֹתָהּ הֶחֱרִימוּ׃" (שמואל א טו, ח-ט)
שמואל הנביא מתאר את הותרת אגג בחיים ואת לקיחת שלל הצאן והבקר ככישלון חמור – טעות שהביאה לאיבוד המלוכה. כך פונה ה' יתברך אל שמואל: "נִחַמְתִּי כִּי־הִמְלַכְתִּי אֶת־שָׁאוּל לְמֶלֶךְ כִּי־שָׁב מֵאַחֲרַי וְאֶת־דְּבָרַי לֹא הֵקִים". שמואל קיבל את הבשורה בכאב עמוק: "וַיִּחַר לִשְׁמוּאֵל וַיִּזְעַק אֶל־יְהֹוָה כׇּל־הַלָּיְלָה". שמואל, שמשח את שאול למלך ואהבו אהבה עמוקה, לא יכול היה לראות בנפילתו של המלך שבחר.
ואכן קשה להבין: כיצד נכשל שאול המלך, האיש שנבחר על ידי ה' למלוכה והיה "מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכׇּל הָעָם" (שמואל א י, כג)? נסקור שלושה כיוונים להבנת כישלונו.


