בס"ד | פרשת שמיני, התשפ"ו,
בתורה מצויה תופעה מרתקת: סיפור חנוכת המשכן מסופר בשלושה מקומות שונים, וכל אחד מהם מציג את האירוע באור שונה לחלוטין. שלושת הכתובים הללו אינם סותרים זה את זה – הם משלימים זה את זה, ויחד הם מציירים תמונה שלמה ורבת-עומק.
שלושת הכתובים – מה מסופר בכל אחד?
בס"ד | פרשת תזריע, התשפ"ו
טומאת יולדת – מדוע היא טמאה, ואילו רמזים טמונים בה?
השאלה מפורסמת ותמוהה: מדוע אישה שילדה והביאה חיים חדשים לעולם נעשית טמאה? ועוד קשה: מה הקשר לטומאת נידה שהפסוק מקשר ביניהן – "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֺתָהּ תִּטְמָא" (ויקרא יב, ב) – והרי המצב הפוך לכאורה: הנידה איבדה חיים, ואילו היולדת הוסיפה חיים לעולם!
בס"ד | פרשת אמור, התשפ"ו
הפטרת פרשת אמור לקוחה מנבואת יחזקאל ועוסקת בדיני הכהנים בבית המקדש השלישי. נבואה זו הטרידה את חז"ל עד מאוד, שכן נראה שדבריה סותרים בכמה מקומות את דיני התורה. כך מסופר בתלמוד:
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּרַם זָכוּר אוֹתוֹ הָאִישׁ לַטּוֹב וַחֲנַנְיָה בֶּן חִזְקִיָּה שְׁמוֹ, שֶׁאִלְמָלֵא הוּא נִגְנַז סֵפֶר יְחֶזְקֵאל, שֶׁהָיוּ דְּבָרָיו סוֹתְרִין דִּבְרֵי תוֹרָה. מֶה עָשָׂה? הֶעֱלוּ לוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת גַּרְבֵי שֶׁמֶן, וְיָשַׁב בַּעֲלִיָּיה וּדְרָשָׁן. (שבת יג ע"ב; מנחות מה ע"ב)
אין בידינו פירוט של כל ההלכות שהתקשו בהן, ואין בידינו גם את מלוא תירוציו של חנניה בן חזקיה – אמנם כמה תשובות מובאות בתלמוד. ארבע קושיות עולות ישירות מהפטרת השבת, ועליהן נעמוד בדברינו. נבחן אותן מסופן לתחילתן, ונראה כיצד כולן יחד מציירות תמונה אחת: תמונת העולם המתעלה בגאולה השלמה.
בס"ד | יום העצמאות, התשפ"ו
עריכת השוואה בין יציאת מצרים – שבה נולד עם ישראל והתחיל את דרכו – לבין גאולתנו אנו יכולה לעזור לנו להבין טוב יותר את הנהגת ה' עם עמו ואת מאורעות דורנו. לא זו בלבד, אלא שהשוואה זו עשויה גם להקל עלינו לשמוח בחלקנו ולהכיר בגודל השעה שבה אנו חיים.


