בס״ד עש״ק פרשת ויקרא ושבת החודש
שבת החודש הינה הרביעית והאחרונה במניין ארבעת הפרשות. כבר דברנו בעבר מעניין סדר הפרשות כפי ביאור מרן הראי״ה, שבת שקלים ענינה גילוי הקדושה שברכוש ובכסף. שבת זכור מגלה את קדושת הגוף. שבת פרה את קדושת הנפש ושבת החודש את הקדושה הרוחנית שבישראל.
החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה, זו המצווה הראשונה שהאומה כאומה קבלה מאת הקב״ה עוד בהיותם במצרים. ממצות השם לקדש את חודש ניסן כחודש הראשון לחודשי השנה אנו למדים שעד אז החודשים היו נמנים מתשרי ולא מניסן. השם ציווה עלינו לשים בראש את האביב, את הפריחה והלבלוב, את התעוררות הטבע לגלות את כחות החיים האצורים בו.
למה משתמשת התורה בלשון קידוש החודש ולא קביעה? למה זו המצווה הראשונה שנצטווו ישראל בערש ימי האומה?
בס"ד
פתיחת הפרשה והשאלה היסודית
פרשת יתרו נפתחת בפסוק: "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כׇּל־אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי־הוֹצִיא יְ-הֹוָה אֶת־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם" (שמות יח, א).
חז"ל במכילתא, בזבחים ובמקומות נוספים הביאו שלוש דעות בשאלה מה שמע יתרו שגרם לו להחליט להתגייר ולהצטרף לעם ה': "מה שמועה שמע ובא? רבי יהושע אומר, מלחמת עמלק הכתוב בצדו שמע. רבי אלעזר אומר, מתן תורה שמע ובא. רבי אליעזר אומר, קריעת ים סוף שמע ובא, שנאמר (יהושע ב, י) כי שמענו אשר הוביש ה' את מי ים סוף מפניכם וגו'".
מחלוקת הזמן: לפני מתן תורה או אחריו?
מחלוקת זו קשורה בקשר הדוק למחלוקת נוספת: האם יתרו בא לפני מתן תורה או לאחריו? כך מובא בתלמוד: "בְּנֵי רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי; חַד אָמַר: יִתְרוֹ קוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה הָיָה, וְחַד אָמַר: יִתְרוֹ אַחַר מַתַּן תּוֹרָה הָיָה" (זבחים קט"ז).
בס"ד לפרשת משפטים התשפ"ו
מדוע נקטה התורה בלשון "עין תחת עין"?
בתורה נאמר: "עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן יָד תַּחַת יָד רֶגֶל תַּחַת רָגֶל׃ כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה פֶּצַע תַּחַת פָּצַע חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה׃" (שמות כא, כד–כה). חז"ל מבארים שהכוונה היא תמיד לתשלומי כסף. מדוע אם כן בחרה התורה בניסוח כה חד, אם אין הכוונה כפשוטה, אין זאת אלא ללמדנו כי יש הבנה בסיסית שבעצם מבחינת האמת של הדברים, עין תחת עין, ורק בשלב הביצוע נכנסים שיקולים נוספים?
בס"ד | מאמר לפרשת תרומה, התשפ"ו
מכירת עליות או מכירת כסאות – איזו שיטת גיוס תרומות עדיפה?
שאלה יסודית ומעשית עומדת בפני כל קהילה המבקשת לממן את פעילותה: האם עדיף לאמץ שיטה שבה כל אחד תורם לפי נדבת ליבו – 'כֹּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ' – או שמא עדיפה חלוקה שוויונית שבה כל חבר הקהילה משלם סכום קבוע ואחיד?
בס"ד
שבת פרשת תצוה – שבת זכור
בהפטרת שבת זכור אנו קוראים על מלחמת שאול בעמלק. כך ציווה אותו שמואל הנביא:
"עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת־עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד־אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד־יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד־שֶׂה מִגָּמָל וְעַד־חֲמוֹר׃" (שמואל א טו, ג)
למרות הציווי החד והמפורש, שאול המלך אינו מבצעו במלואו. כך מתאר שמואל הנביא את התוצאות:
"וַיִּתְפֹּשׂ אֶת־אֲגַג מֶלֶךְ־עֲמָלֵק חָי וְאֶת־כׇּל־הָעָם הֶחֱרִים לְפִי־חָרֶב׃ וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל־אֲגָג וְעַל־מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר וְהַמִּשְׁנִים וְעַל־הַכָּרִים וְעַל־כׇּל־הַטּוֹב וְלֹא אָבוּ הַחֲרִימָם וְכׇל־הַמְּלָאכָה נְמִבְזָה וְנָמֵס אֹתָהּ הֶחֱרִימוּ׃" (שמואל א טו, ח-ט)
שמואל הנביא מתאר את הותרת אגג בחיים ואת לקיחת שלל הצאן והבקר ככישלון חמור – טעות שהביאה לאיבוד המלוכה. כך פונה ה' יתברך אל שמואל: "נִחַמְתִּי כִּי־הִמְלַכְתִּי אֶת־שָׁאוּל לְמֶלֶךְ כִּי־שָׁב מֵאַחֲרַי וְאֶת־דְּבָרַי לֹא הֵקִים". שמואל קיבל את הבשורה בכאב עמוק: "וַיִּחַר לִשְׁמוּאֵל וַיִּזְעַק אֶל־יְהֹוָה כׇּל־הַלָּיְלָה". שמואל, שמשח את שאול למלך ואהבו אהבה עמוקה, לא יכול היה לראות בנפילתו של המלך שבחר.
ואכן קשה להבין: כיצד נכשל שאול המלך, האיש שנבחר על ידי ה' למלוכה והיה "מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכׇּל הָעָם" (שמואל א י, כג)? נסקור שלושה כיוונים להבנת כישלונו.


