בס"ד | פרשת אמור, התשפ"ו
הפטרת פרשת אמור לקוחה מנבואת יחזקאל ועוסקת בדיני הכהנים בבית המקדש השלישי. נבואה זו הטרידה את חז"ל עד מאוד, שכן נראה שדבריה סותרים בכמה מקומות את דיני התורה. כך מסופר בתלמוד:
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּרַם זָכוּר אוֹתוֹ הָאִישׁ לַטּוֹב וַחֲנַנְיָה בֶּן חִזְקִיָּה שְׁמוֹ, שֶׁאִלְמָלֵא הוּא נִגְנַז סֵפֶר יְחֶזְקֵאל, שֶׁהָיוּ דְּבָרָיו סוֹתְרִין דִּבְרֵי תוֹרָה. מֶה עָשָׂה? הֶעֱלוּ לוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת גַּרְבֵי שֶׁמֶן, וְיָשַׁב בַּעֲלִיָּיה וּדְרָשָׁן. (שבת יג ע"ב; מנחות מה ע"ב)
אין בידינו פירוט של כל ההלכות שהתקשו בהן, ואין בידינו גם את מלוא תירוציו של חנניה בן חזקיה – אמנם כמה תשובות מובאות בתלמוד. ארבע קושיות עולות ישירות מהפטרת השבת, ועליהן נעמוד בדברינו. נבחן אותן מסופן לתחילתן, ונראה כיצד כולן יחד מציירות תמונה אחת: תמונת העולם המתעלה בגאולה השלמה.
בס"ד | הפטרת פרשת בחוקותי, התשפ"ו
פרשת בחוקותי עוסקת בנושא מרכזי: תנאי הברית שביננו לבין ריבונו של עולם – הברכה והקללה. דבר אחד ברור בפרשה: הברית ביננו נצחית היא, וסופה יהיה טוב – גם אם בדרך יגיעו עלינו הצרות המתוארות בה.
הפטרת השבת נפתחת בדברי ירמיהו הנביא:
יְ-הֹוָה עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה אֵלֶיךָ גּוֹיִם יָבֹאוּ מֵאַפְסֵי־אָרֶץ וְיֹאמְרוּ אַךְ־שֶׁקֶר נָחֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ הֶבֶל וְאֵין־בָּם מוֹעִיל׃ (ירמיהו טז, יט)
בס"ד | פרשת בהר-בחוקותי, התשפ"ו
פרשת בחוקותי מציבה לפנינו משוואה ברורה: כיצד ייראו חיינו אם נלך בדרך הנכונה, וכיצד – חלילה – ייראו אם נלך בכיוון ההפוך. הצד החיובי של המשוואה מתאר בפרטי פרטים תהליכי גאולה שאנו ממש יכולים לראותם מתממשים לנגד עינינו. כך פותחת הפרשה:
בס"ד | יום העצמאות, התשפ"ו
עריכת השוואה בין יציאת מצרים – שבה נולד עם ישראל והתחיל את דרכו – לבין גאולתנו אנו יכולה לעזור לנו להבין טוב יותר את הנהגת ה' עם עמו ואת מאורעות דורנו. לא זו בלבד, אלא שהשוואה זו עשויה גם להקל עלינו לשמוח בחלקנו ולהכיר בגודל השעה שבה אנו חיים.


